שאלות חזרה נושא ז’- בין אדם לחברו

תורה שבעל פה

שאלות חזרה ב’מעגלי המשנה’ שאלון מס’ 5381

נושא ז’ – בין אדם לחברו

זהירות מפגיעה בממון האחר ובמרחב הציבורי

מבוא: 

1. מקור איסור עשיית נזק – אין פסוק מיוחד בתורה בו כתוב שאסור להזיק. הרמב”ם בספר המצוות לומד את איסור עשיית נזק ממצוות “ואהבת לרעך כמוך” – הסבר כיצד לומדים אנחנו את איסור עשיית נזק ממצווה זו.
2. אמרו בספרי: “אמר רבי עקיבא: זה כלל גדול בתורה”. הסבר מדוע היא מצווה כל גדול בתורה?
3. מהי ההנהגה הראויה להתנהגות האדם?
4. הרב קוק קורא למצוות ו”אהבת לרעך כמוך” – “אהבת כל המעשים”. ומגדיר את המצווה “אהבה מעשית”. הסבר את דבריו. 

בבא קמא פרק ג משנה א

הַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בָּהּ וּשְׁבָרָהּ פָּטוּר וְאִם הֻזַּק בָּהּ בַּעַל הֶחָבִית חַיָּב בְּנִזְקוֹ נִשְׁבְּרָה כַדּוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהֻחְלַק אֶחָד בַּמַּיִם אוֹ שֶׁלָּקָה בַחֲרָסֶיהָ חַיָּב רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּמִתְכַּוֵּן חַיָּב בְּאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן פָּטוּר.

1. כתוב את שתי המילים האחרונות ברישא של המשנה, והסבר על פי מה קבעת שהרישא מסתיימת במלים אלו?
2. העתק למחברתך רק את המקרה הראשון שבמשנה, וכתוב נימוק אחד לדין במקרה זה.
3. כתבו בלשונך בפירוט את המקרה השני ברישא של המשנה.

בבא קמא פרק ג משנה א [דגמא נוספת]

1. “המניח את הכד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בה ושברה – פטור”. 

שואלת הגמרא מאי טעמא? ומביאה שלוש תשובות.

1. כתוב תשובה אחת של אמוראי בבל.
2. מה השיבו אמוראי ארץ ישראל [הכי אמרי במערבא]

1. “נשברה כדו ברשות הרבים, והוחלק אחד במים או שלקה בחרסיה”. 

במקרה זה נחלקו תנא קמא ורבי יהודה מה הדין.

1. הסבר את המושג “בור ברשות הרבים”.
2. השלם את הטבלה הבאה

1. באיזה מקרה לפי דעת רבי יהודה בעל הכד חייב? ומה הטעם?

בבא קמא פרק ג משנה ב

1. הַשּׁוֹפֵךְ מַיִם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר, חַיָּב בְּנִזְקוֹ. הַמַּצְנִיעַ אֶת הַקּוֹץ, וְאֶת הַזְּכוּכִית, וְהַגּוֹדֵר אֶת גְּדֵרוֹ בְּקוֹצִים, וְגָדֵר שֶׁנָּפַל לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻזְּקוּ בָהֶן אֲחֵרִים, חַיָּב בְּנִזְקָן:

1. כמה חלקים במשנה. ובאיזה מילה מתחיל החלק השני.
2. מה הטעם שחייב האדם לשלם במקרים שבמשנה ומאיזה דין למדונו חיוב זה מהתורה? 

1. על פי הגמרא, החסידים הראשונים נזהרו מאוד שרכושם לא יזיק לאחרים.

1. מהו המעשה שעשו החסידים הראשונים המעיד על הזהירות הזאת? 
2. על פי הגמרא, כתוב שלוש עצות לאדם שרוצה לנהוג במידת החסידות.
3. על פי המהרש”א, כל אחת מן העצות האלה מתקֶנת חלק אחד במעשים של האדם.      

       כתוב מהו החלק במעשים של האדם שכל אחת מן העצות האלה מתקנת.

בבא קמא פרק ג משנה ג

1. הַמּוֹצִיא אֶת תִּבְנוֹ וְאֶת קַשּׁוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים לִזְבָלִים, וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר, חַיָּב בְּנִזְקוֹ.

האם הוצאת זבל לרשות הרבים היא מותרת או אסורה? כתוב שתי דעות ונמק כל אחת מהן.

1. “רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: 

כָּל הַמְקַלְקְלִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ, חַיָּבִין לְשַׁלֵּם וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה. 

1. הסבר את המלים המדגשות בקו.
2. כתוב דגמא מהמשנה לאדם שמקלקל את רשות הרבים.
3. “וכל הקודם בהן זכה” הסבר את הדין ואת הטעם.

1. בגמרא הובא סיפור על אדם שסיקל אבנים ומצאו חסיד אחד. מה הסיפור מה המסר מסיפור זה?

בבא קמא פרק ג משנה ו

1. “שניים שהיו מהלכין ברשות הרבים, אחד רץ ואחד מהלך… והזיקו זה את זה …”.

1. מה הדין במקרה זה לפי המשנה? ומה הטעם?
2. באיזה זמן העמידה הגמרא את המקרה “אחד רץ ואחד מהלך”? ומדוע?
3. מה הדין במקרה זה אם הוזק אחד מהן בחברו? ומה הטעם? [רמב”ם]

1. כיצד התכוננו וקבלו האמוראים את השבת? ומה למדנו מהנהגה זו?

בבא בתרא פרק ב משנה ג

1. לֹא יִפְתַּח אָדָם, חֲנוּת שֶׁל נַחְתּוֹמִין וְשֶׁל צַבָּעִין תַּחַת אוֹצָרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְלֹא רֶפֶת בָּקָר. בֶּאֱמֶת, בְּיַיִן הִתִּירוּ, אֲבָל לֹא רֶפֶת בָּקָר. 

העתק למחברתך את הטבלה שלפניך, והשלם אותה על פי המשנה. בתשובתך ציין את הדין מותר או אסור.

1. פתיחה של חנות נחתומים תחת אוצר יין של חברו – נמק את הדין שציינת בטבלה.
2. “ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל”.

מה הייתה התקנה של יהושע בן גמלא? בתשובתך פרט את שני רכיבים בתקנה.

בבא בתרא פרק ב משנה ג [השלמה]

1. המשנה אוסרת על אדם לפתוח עסק בביתו מתחת לאוצרו של חברו.

1. כתוב 3 דוגמאות של עסקים שאסור לפתוח מתחת לאוצרו של חברו? ומה הטעם?
2. באיזה מקרה מותר לשכן לפתוח עסק מתחת לאוצרו של חברו? ומה הטעם?

1. חֲנוּת שֶׁבֶּחָצֵר, יָכוֹל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ: “אֵינִי יָכוֹל לִישֹׁן מִקּוֹל הַנִּכְנָסִין וּמִקּוֹל הַיּוֹצְאִין”. 

אֲבָל עוֹשֶׂה כֵלִים, יוֹצֵא וּמוֹכֵר בְּתוֹךְ הַשּׁוּק, אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ: “אֵינִי יָכוֹל לִישֹׁן, לֹא מִקּוֹל הַפַּטִּישׁ, וְלֹא מִקּוֹל הָרֵחַיִם, וְלֹא מִקּוֹל הַתִּינוֹקוֹת”: 

1. בקטע זה מובאים רישא וסיפא. באיזו מילה מתחילה הסיפא? לפי מה קבעת את תשובתך.
2. הסבר בלשונך את המקרים בכל חלק.
3. בין שני חלקי המשנה לכאורה יש קושי – מהו הקושי?
4. כיצד ניישב את הקושי?

בבא בתרא פרק ב משנה ז

1. שנינו במשנה: “מרחיקין את האילן מן העיר”

1. מה המרחק שצריך להרחיק לחרוב ושקמה ולעץ סרק? [שים לב באחד מהן יש מחלוקת] 
2. מה הטעם שצריך להרחיק את נטיעת האילנות מהעיר?
3. הרמב”ן כתב שתקנה זו אינה אלא בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ – 

1] מה הטעם בכל מקום? 

2] כיצד מסביר החתם סופר את נימקו של הרמב”ן בחוץ לארץ?

בבא בתרא פרק ב משנה ח

1. שנינו במשנה: מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמישים אמה”

הסבר מהו “גורן קבוע”? ומה הטעם שצריך להרחיק אותה מן העיר? 

1. “ומרחיק מנטיעותיו של חברו ומנירו, כדי שלא יזיק”

כתב רבנו אשר: “והיכא שאין ידוע, כתבו “בכדי שלא יזיק”

1. הסבר את דברי רבנו אשר.
2. האם לפי דברי רבנו אשר המילים “בכדי שלא יזיק” הם דין או טעם. נמק תשובתך.