שאלות חזרה נושא ז’- בין אדם לחברו

1. מקור איסור עשיית נזק - אין פסוק מיוחד בתורה בו כתוב שאסור להזיק. הרמב"ם בספר המצוות לומד את איסור עשיית נזק ממצוות "ואהבת לרעך כמוך" – הסבר כיצד לומדים אנחנו את איסור עשיית נזק ממצווה זו.
2. אמרו בספרי: "אמר רבי עקיבא: זה כלל גדול בתורה". הסבר מדוע היא מצווה כל גדול בתורה?
3. מהי ההנהגה הראויה להתנהגות האדם?
4. הרב קוק קורא למצוות ו"אהבת לרעך כמוך" – "אהבת כל המעשים". ומגדיר את המצווה "אהבה מעשית". הסבר את דבריו. 

1. כתוב את שתי המילים האחרונות ברישא של המשנה, והסבר על פי מה קבעת שהרישא מסתיימת במלים אלו?
2. העתק למחברתך רק את המקרה הראשון שבמשנה, וכתוב נימוק אחד לדין במקרה זה.
3. כתבו בלשונך בפירוט את המקרה השני ברישא של המשנה.

1. "המניח את הכד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בה ושברה - פטור". 

1. כתוב תשובה אחת של אמוראי בבל.
2. מה השיבו אמוראי ארץ ישראל [הכי אמרי במערבא]

1. "נשברה כדו ברשות הרבים, והוחלק אחד במים או שלקה בחרסיה". 

1. הסבר את המושג "בור ברשות הרבים".
2. השלם את הטבלה הבאה

1. באיזה מקרה לפי דעת רבי יהודה בעל הכד חייב? ומה הטעם?

1. הַשּׁוֹפֵךְ מַיִם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר, חַיָּב בְּנִזְקוֹ. הַמַּצְנִיעַ אֶת הַקּוֹץ, וְאֶת הַזְּכוּכִית, וְהַגּוֹדֵר אֶת גְּדֵרוֹ בְּקוֹצִים, וְגָדֵר שֶׁנָּפַל לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻזְּקוּ בָהֶן אֲחֵרִים, חַיָּב בְּנִזְקָן:

1. כמה חלקים במשנה. ובאיזה מילה מתחיל החלק השני.
2. מה הטעם שחייב האדם לשלם במקרים שבמשנה ומאיזה דין למדונו חיוב זה מהתורה? 

1. על פי הגמרא, החסידים הראשונים נזהרו מאוד שרכושם לא יזיק לאחרים.

1. מהו המעשה שעשו החסידים הראשונים המעיד על הזהירות הזאת? 
2. על פי הגמרא, כתוב שלוש עצות לאדם שרוצה לנהוג במידת החסידות.
3. על פי המהרש"א, כל אחת מן העצות האלה מתקֶנת חלק אחד במעשים של האדם.      

1. הַמּוֹצִיא אֶת תִּבְנוֹ וְאֶת קַשּׁוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים לִזְבָלִים, וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר, חַיָּב בְּנִזְקוֹ.

1. "רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: 

1. הסבר את המלים המדגשות בקו.
2. כתוב דגמא מהמשנה לאדם שמקלקל את רשות הרבים.
3. "וכל הקודם בהן זכה" הסבר את הדין ואת הטעם.

1. בגמרא הובא סיפור על אדם שסיקל אבנים ומצאו חסיד אחד. מה הסיפור מה המסר מסיפור זה?

1. "שניים שהיו מהלכין ברשות הרבים, אחד רץ ואחד מהלך... והזיקו זה את זה ...".

1. מה הדין במקרה זה לפי המשנה? ומה הטעם?
2. באיזה זמן העמידה הגמרא את המקרה "אחד רץ ואחד מהלך"? ומדוע?
3. מה הדין במקרה זה אם הוזק אחד מהן בחברו? ומה הטעם? [רמב"ם]

1. כיצד התכוננו וקבלו האמוראים את השבת? ומה למדנו מהנהגה זו?

1. לֹא יִפְתַּח אָדָם, חֲנוּת שֶׁל נַחְתּוֹמִין וְשֶׁל צַבָּעִין תַּחַת אוֹצָרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְלֹא רֶפֶת בָּקָר. בֶּאֱמֶת, בְּיַיִן הִתִּירוּ, אֲבָל לֹא רֶפֶת בָּקָר. 

1. פתיחה של חנות נחתומים תחת אוצר יין של חברו – נמק את הדין שציינת בטבלה.
2. "ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל".

1. המשנה אוסרת על אדם לפתוח עסק בביתו מתחת לאוצרו של חברו.

1. כתוב 3 דוגמאות של עסקים שאסור לפתוח מתחת לאוצרו של חברו? ומה הטעם?
2. באיזה מקרה מותר לשכן לפתוח עסק מתחת לאוצרו של חברו? ומה הטעם?

1. חֲנוּת שֶׁבֶּחָצֵר, יָכוֹל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ: "אֵינִי יָכוֹל לִישֹׁן מִקּוֹל הַנִּכְנָסִין וּמִקּוֹל הַיּוֹצְאִין". 

1. בקטע זה מובאים רישא וסיפא. באיזו מילה מתחילה הסיפא? לפי מה קבעת את תשובתך.
2. הסבר בלשונך את המקרים בכל חלק.
3. בין שני חלקי המשנה לכאורה יש קושי – מהו הקושי?
4. כיצד ניישב את הקושי?

1. שנינו במשנה: "מרחיקין את האילן מן העיר"

1. מה המרחק שצריך להרחיק לחרוב ושקמה ולעץ סרק? [שים לב באחד מהן יש מחלוקת] 
2. מה הטעם שצריך להרחיק את נטיעת האילנות מהעיר?
3. הרמב"ן כתב שתקנה זו אינה אלא בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ – 

1. שנינו במשנה: מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמישים אמה"

1. "ומרחיק מנטיעותיו של חברו ומנירו, כדי שלא יזיק"

1. הסבר את דברי רבנו אשר.
2. האם לפי דברי רבנו אשר המילים "בכדי שלא יזיק" הם דין או טעם. נמק תשובתך.