כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה חייב, כל זה לדעת ר' יהודה שאומר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה, ולפיכך אומר שהוא חייב ואף על פי שאינו מתכוין לעצם כבוי הנר אלא כדי שלא ישרף החרס של נר או כדי שלא יכלה השמן או הפתילה. ור' יוסי אומר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה, ולפיכך הוא פוטר בכולן חוץ מן הפתילה, ובתנאי שיתכוין להבהב מה שנשרף ממנה כדי שתאיר כשתודלק פעם שניה אור יפה. ולפיכך נעשית מלאכה שצריכה לגופה. ואין הלכה כר' יוסי.
ואסור להתמהמה בחילול שבת לחולה שיש בו סכנה שנאמר (ויקרא יח,ה ) "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם"- ולא שימות בהם, הא למדת שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם, ואלו המינים שאומרים שזה חילול שבת ואסור עליהן הכתוב אומר (יחזקאל כ, כה) "וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם".
כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה חייב, כל זה לדעת ר' יהודה שאומר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה, ולפיכך אומר שהוא חייב, ואף על פי שאינו מתכוין לעצם כבוי הנר אלא כדי שלא ישרף החרס של נר או כדי שלא יכלה השמן או הפתילה.
ור' יוסי אומר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה, ולפיכך הוא פוטר בכולן חוץ מן הפתילה, ובתנאי שיתכוין להבהב מה שנשרף ממנה כדי שתאיר כשתודלק פעם שניה אור יפה. ולפיכך נעשית מלאכה שצריכה לגופה. ואין הלכה כר' יוסי.
ואסור להתמהמה בחילול שבת לחולה שיש בו סכנה, שנאמר "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא יח, ה), ולא שימות בהם. הא למדת שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם. ואלו המינים [=הכופרים] שאומרים שזה חילול שבת ואסור, עליהן הכתוב אומר: "וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (יחזקאל כ, כה).
