דכבר היו מלמדי תינוקת מימות עולם למי שיש לו אב. ...ולא היה החיוב מוטל על הציבור אלא על האב או על עצמו. מכל שכן ששום יחיד לא התחייב לסבול ריבוי דרך וקול תינוקות, והאב ימציא לבניו מקום שיפוייסו השכנים לסבול. אך משתיקנו יהושע בן גמלא והוטל על הציבור, אם כן הוא הדין על כל יחיד אפילו מי שאין לו בן, היטל חיובו של בן זה לסייעו לאביו או להציבור להניחו לגור בשכונתו.
מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא? [מדוע שונה הדין ברישא של המשנה מאשר בסיפא?]
... אמר רבא: סיפא אתאן [הסיפא באה ללמד על] לתינוקות של בית רבן, ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך.
דאמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל.
שבתחלה, מי שיש לו אב - מלמדו תורה, מי שאין לו אב - לא היה למד תורה.
מאי דרוש? "ולמדתם אותם" (דברים יא, יט) - ולמדתם אַתֶּם.
התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים.
מאי דרוש? "כי מציון תצא תורה" (ישעיהו ב, ג).
ועדיין מי שיש לו אב - היה מעלו ומלמדו, מי שאין לו אב - לא היה עולה ולמד.
התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך, ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז, ומי שהיה רבו כועס עליו - מבעיט בו ויצא.
עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע.
