חסיד נאמר על מי שעושה מעשיו על צד היותר טוב... ולפי שיש לאדם במעשיו הטובות ג' חלקים, דהיינו: טוב לשמים, וטוב לבריות, וטוב לעצמו.
קאמר רב יהודה מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין, דאז יכול לתקן מעשיו שיהיה טוב לבריות.
ורבא קאמר דלקיים מילי דאבות דאז יתקן מעשיו שיהיה טוב לעצמו במידות.
ואמרי לה דלקיים מילי דברכות דאז יתקן שיהיה טוב לשמים.
וכל אחד מהני אמוראי נקט כל אחד מהני ג' מיני חלוקים במעשים טובים של אדם [=כל אחד מאותם האמוראים הצביע על אחד החלקים].
תנו רבנן: חסידים הראשונים היו מצניעים קוצותיהם וזכוכיותיהם בתוך שדותיהן ומעמיקים להן ג' טפחים, כדי שלא יעכב המחרישה.
רב ששת שדי להו בנורא [שרף את הקוצים באש]. רבא שדי להו בדגלת [זרק אותם לנהר דגלת - החידקל].
אמר רב יהודה: האי מאן דבעי למהוי חסידא [מי שרוצה לנהוג בחסידות],
לקיים מילי דנזיקין [יקיים ענייני נזיקין].
רבא אמר: מילי דאבות [ענייני אבות].
ואמרי לה: מילי דברכות [ענייני ברכות].
