רמב”ם, הקדמה לפירושו למשנה [מהדורת הרב יצחק שילת] עמ’ מד-מה

פתח תחלה בברכות. וטעם זה שהרופא הבקי, כשירצה לשמור בריאות הבריא כמות שהיא, יגש תחילה לתיקון המזון [=מזון בריא הוא הבסיס לבריאות טובה]. ולפיכך ראה זה אשר ה’ עמו [=ר’ יהודה הנשיא] להתחיל ב”ברכות”. כי מי שיאכל, לא יוכל לאכול עד שיברך, ולכן ראה לנכון שהראוי ביותר לפתוח הדיבור בברכות, כדי לתקן המזון תיקון מוסרי. שוב ראה שלא יהיה הדיבור בעניין מן העניינים חסר, אלא ידבר על כלל הברכות המחויבות למזונות ולמצוות.

ואין שם מצווה מחויבת לכל אדם בכל יום אלא קריאת שמע בלבד, ואין מן השלמות לדבר על ברכות קריאת שמע קודם שידבר על קריאת שמע עצמה, ולפיכך פתח: “מאימתי קוראין את שמע” (משנה ברכות א, א)