תנו רבנן: חסידים הראשונים היו מצניעים קוצותיהם וזכוכיותיהם בתוך שדותיהן ומעמיקים להן ג’ טפחים, כדי שלא יעכב המחרישה.
רב ששת שדי להו בנורא [שרף את הקוצים באש]. רבא שדי להו בדגלת [זרק אותם לנהר דגלת – החידקל].
אמר רב יהודה: האי מאן דבעי למהוי חסידא [מי שרוצה לנהוג בחסידות],
לקיים מילי דנזיקין [יקיים ענייני נזיקין].
רבא אמר: מילי דאבות [ענייני אבות].
ואמרי לה: מילי דברכות [ענייני ברכות].
